מיינדפולנס: איך לעצור את הפרשנות האוטומטית שלנו

בוידאו הבא תראו את העוצמה של הפרשנות האוטומטית שלנו, ודרך סיפור מרגש תגלו איך אפשר לעצור אותה.

מה אתם לומדים מהסרטון הזה לחיים שלכם? - ספרו לנו בתגובות:

41 תגובות

  1. הי ניר.
    כמה זה מרגש , כמה זה נכון זה מלמד שצריך לספור עד עשר.
    למדתי מזה הרבה.תבורך.
    שבת שלום.

    1. לדעתי דוגמאות מומחשות של שפיטת סיטואציות יומיומיות בחיים שיוצרות לנו רגש חזק מלמדות ונחרתות בזכרון גם לטווח הקצר וגם לזמן הארוך ונותנת לנו הזדמנות להפנים ולהשתפר בדרך אל עולם יפה וטב יותר לכולנו…

    2. כל כך נכון
      חייבים לעשות עבודה יום יומית ולהשתפר וכך יהיה לנו טוב יותר בעולם .

  2. סיטואציה קלאסית שמסוגלת להטעות כל בר דעת !
    המסקנה המתבקשת היא לשאול עצמי האם מה שאני חווה כעת זאת העובדה הממשית או הפרשנות שלי על תמונת המצב

  3. מרגש נוגע ללב אבל כשאתה עומד בתור וגם. ממהר ומחכים לך בבית לא חושבי על זה ואף אחד לא יכול להיות נביא .

    1. זה כמובן נכון. העניין הוא שאפשר להגיב ישר בתגובה לא נעימה, ואפשר רגע לעצור, לנשום, ואולי אפילו לשאול ולבדוק. כל העניין הוא לשים לב לפרשנות האוטומטית שלנו, ולבדוק האם היא באמת נכונה. הרבה פעמים היא לא נכונה.

  4. מרגש עד מאד. אנחנו בדרך כלל מגיבים אימפולסיבית. אולי ממהרים ולא מעניין אותנו מאומה בו בזמן שאצל מישהו מתחוללת דרמה. השאלה היא אם תהיה קשוב לכולם ללא משוא פנים אם יהיה לך זמן לעצמך? לפעמים מחכה לך באוטו ילד חולה ואתה ממהר…

    1. הי פנינה.
      גם אני לא מצליח להיות תמיד קשוב לכולם, וזה בסדר.
      עם התרגול אני יותר ויותר קשוב, ופחות מהיר בתגובות שלי, ובעיקר באמונה העיוורת לפרשנות האוטומטית שלי.
      שימי לב שהיכולת שלו להיות קשוב נבעה דווקא מכך שהוא עצר לרגע כדי לקחת את הזמן שהוא מחכה כזמן לעצמו.
      ניר

  5. ניר יקר.
    תודה רבה. ללא כל ספק המתנה (למשל: לספור עד 10ׂׂ) היא המתנה הכי יפה שאנחנו יכולים לתת לעצמנו ולסביבה.
    סיפור מרגש וכל כך ממחיש, עד כמה תגובה אוטומטית היא לעיתים קרובות הנחה בלבד ולא המציאות האמיתית.
    חג שמח מלא אור אהבה .

    1. תודה שכתבת אירית.
      אני מסכים שלעצור זו אחת המתנות הכי יפות עבורנו.
      חג שמח
      ניר

  6. ממש צמרמורות, סיפור חזק ומוסר השכל עוד יותר חזק,
    בסיפור לומדים עד כמה חזק העצירה לפני התגובה, פשוט לא למהר להגיב
    בזמן כעס

  7. הייתי מצטרפת להתפעלות של הקופאית מהילד,וממתינה בסבלנות עוד רגע.
    אם הייתי מתעצבנת זה היה לוקח יותר זמן, פוגע בבריאותי, ומעכיר את האוירה שסביבי.
    אמנם אין לי שליטה על הקופאית,אבל אני חושבת שבמקרה זה היה יותר קל לממתינים בתור, אם הקופאית היתה מתנצלת,שהיא גוזלת מזמנם של הממתינים בתור לקופה,ומסבירה שזהו הילד שלה,שהיא לא רואה הרבה,בגלל שהיא נאלצת לעשות משמרות כפולות,ולכן אמה מביאה אותו אליה לסופר….

  8. וואו. חושבת על זה שאפילו אם זה לא היה הילד שלה, זה עדיין מוסיף כל כך הרבה לנו כאנשים כשאנחנו עוצרים רגע..
    הרי, אמנם יש לנו תמיד לאן לרוץ, אבל הרגעים האלה הם רגעים מתוקים שאם נשים אליהם לב הם יהיו פנינים ביום יום שלנו
    וקל וחומר כשזה המצב

  9. כל כך נכון ומדוייק , אנחנו נשלטים ע"י מחשבותינו ,תפיסות ,עמדות ערכים דפוסים ,כל כך חשוב לשים לב אליהם ולא להגיב באופן מידי , המטאפורה שלי היא ציור שחלקו מצויר בשחור המדמה חושך וכשאתה מגרד את השכבה העליונה ,הכל מתבהר לך כמו הצבעים השונים הנגלים של הציור. תודה רבה על התזכורת הזו !

  10. מפתיע,אך קורה לנו כל יום בהרבה מצבים ולרב משפיע לא טוב בעיקר בקשרים חברתיים.

  11. כמה צריך לספור עד 10 ולא להגיב מיד.
    בזכותך,אני משתפרת מאוד בכך.
    תודה,ניר.

  12. וואו. ממש סיפור שממחיש כמה חשוב לנשום ולדון לכף זכות לפני שמפרשים משהו בצורה שלילית בלי מספיק נתונים.

  13. במחשבה ראשונה הייתי חושבת שלילי מה היא מפריעה בתור, במחשבה שניה אני כל כך אוהבת תינוקות שגם אני הייתי משחקת עם התינוק. אבל כבר קרה לי שאחרי שהתחלתי בקורס מינדפולנס הייתי מתפרצת מכעס כאשר מכעיסים אותי היום אני נושמת כמה נשימות שותה קצת מים כי תמיד יש איתי מים ונרגעת.

  14. האמת התגובה הראשונה שעלתה בי היא שהיתי שואלת את האישה עם המוצר האחד האם היא רוצה להיות לפני כי יש לה רק מוצר אחד. זו המחשבה הראשונה. ואם זו היתה הסיטואציה אני מאמינה שהקופאית היתה אומרת שזה הבן שלה .
    אבל כמובן שבמקרים אחרים קורה לי שהפרשנות שלי לא נכונה והאוטומט קופץ.
    תודה

  15. ניר היקר, אתה מקסים ומרגש! לו היינו חכמים להכניס למערכת החינוך את השיעורים מגיל צעיר העולם שלנו היה נראה אחרת
    אני למדתי אחרי גילוי מחלת הסרטן , היום אני אחרת. מאחלת לכולנו בהצלחה להפנים , להבין ולחיות את החיים .

    1. לשמחתי מיינדפולנס נכנס יותר ויותר גם למערכת החינוך. גם אני חלק מהמהלך הזה ומלמד מורים- עבורם ועבור התלמידים שלהם

  16. הסיפור אכן מרגש מאד!
    אהבתי את המשפט שלך , ניר: "המחשבות הן כמו שמועות". כן, סיפורים שאתה מספר לעצמך ולרוב אין להן ביסוס אלא בראש שלך בלבד.
    תודה!

  17. הסיפור אכן מלמד על הנטייה שלנו להפוך פרשנות או מחשבה לעובדה. אני כרגע חווה מציאות זו על בשרי… עקב בעיה רפואית שהתגלתה לאחרונה והמתנה ממושכת לתוצאות הבדיקות עוברות לי המון מחשבות שליליות בראש…. מחשבות אלו מעיבות ביותר על מצבי הנפשי רק בגלל שאני נותנת להן תוקף של עובדות. מתקשה לחשוב על ההווה ועסוקה בעיקר במחשבות עתידיות.
    אשמח לקבל חיזוקים.
    תודה.

  18. ניר,
    סיפור,קטן שמתאר סיטואציה שכל אחד מאיתנו יכול להיקלע אליה באופן יו יומי,
    ועם זאת- משמעותי כך כך!
    לו רק נוכל להשהות, להרחיב ולבחון את ההסתכלות שלנו – המציאות תהיה אחרת, מטיבה, מאפשרת נוחות ונחת הרבה יותר.

  19. יפה מאד אני בוודאות אולי לא היתי מתפרץ אבל מבקש מהקופאית לעבוד כי יש תור גדול ואני ממהר ( אם באמת הייתי ממהר ). אבל כמובן לעצור ולספור עד 10 בלחץ של החיים אצלינו לצערי זה לא קורה והכביש היא הדוגמא היומיומית לזה

  20. תודה רבה ניר. הסיפןר, והדרך בה סיפרת… ממחישים כלכך טוב את בצורך בעצירה , הרגעה, ובחירת פעולה. תודה רבה. נעמה.

  21. כל אדם רואה אחרת ,וכל אדם מבין אחרת,
    ולכן למדו אותנו חכמים לא למהר ולשפוט, לא למהר ולפתוח את הפה, אלא לדון כל אדם לכף זכות.
    לנסות ללמוד ולהבין את השני , להכנס לנעליים שלו , עד כמה שניתן.
    ועד שלא יודעים בדיוק את כל הפרטים, לשתוק ולחשוב, לבדוק את האירוע מכל הכיוונים,
    ורק בסוף כשהבנו מה עובר על הזולת, נגיב מתוך אהבה, חמלה, התחשבות.
    וכך נרויח המון, שלא נכעס ולא נצעק, ולא נתעצבן, ולא נפגע בבריאותינו, ולא נפגע בבריאות וברגשות הזולת, ואז העולם יהי' יפה יותר, אוהב יותר, ורגוע יותר.
    ניר היקר הטבת להמחיש בסיפור את המסר שכתבתי, ותודה רבה על הכל. – כל הכבוד !

  22. אכן מעניין ומרגש. בדרך כלל כאשר אנו עומדים בתור לקופה אין לנו סבלנות לחכות ומספיק שמישהו יעשה משהו שלא ייראה לנו אנחנו ישר מתפרצים. לפעמים בצדק ולפעמים לא. בשבוע האחרון גם ראיתי קופאית עם ילד קטן לידה והיא אמרה שזה הנכד שלה היא נראתה מאוד צעירה להיות סבתא וכששאלתי אותה למה היא צריכה לשמור על הילד בזמן שהיא עובדת היא אמרה שהיא עוזרת לבת שלה וזה מאוד קשה. אז אכן יש כל מיני מקרים שאנחנו כפרט לא תמיד יכולים להבין אבל זו עובדה ולכן צריכים לעשות מאמץ כדי להסתגל ולהכיל. תודה רבה ניר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצים שקט בראש? בואו לבוקר של שקט.

נהניתם? – שתפו עם חברים: